שחר יובל סחר פל (2009) בע"מ נ' רייק

החלטה

בפני בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגיש המבקש כנגד תביעת המשיבה, אשר הוגשה בלשכת ההוצל"פ.

טענות המבקש

לטענתו, מעולם לא קיבל לידיו כל מסמך, התראה או כתב תביעה הקשורים להליך זה שנפתח כנגדו. רק במהלך חג הפסח, כשניסה למשוך כסף מחשבון הבנק שלו הודע לו כי הוטל עיקול על החשבון, ולאחר החג, בתחילת חודש מאי, פנה הוא ללשכת ההוצאה לפועל וקיבל לידיו את מסמכי התיק.

לטענתו, הוכה הוא בתדהמה כשגילה כי המשיבה היא זו שתבעה אותו, שכן אין הוא חייב למשיבה כל דבר ואילו דווקא המשיבה היא שחייבת לו כספים וגרמה לו לנזקים אדירים. לטענתו עד לשנת 2009 היתה בינו לבין המשיבה התנהלות עסקית במסגרתה רכש הוא מאת המשיבה חלקי חילוף למערכות קירור וגז לקירור והעביר לה תשלומים מפעם לפעם באמצעים שונים. לטענתו, הסכומים המופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות שצורפו לתביעה הינם מוכחשים שכן לא הזמין הוא בסכומים ובתאריכים הללו הזמנות מהמשיבה. המדובר בכרטסת הנהלת חשבונות פנימית של המשיבה אשר אינה מהווה ראיה שבכתב ולכן אין התביעה ראויה להיות מוגשת כתביעה על סכום קצוב בהוצל"פ.

סכומים אלו המופיעים בכרטסת לא אושרו מעולם על ידו אלא רק אלו שהתחייב להם והמופיעים בתעודות המשלוח שהוצאו על ידי המשיבה ונחתמו על ידו. לטענתו, לא בכדי לא צירפה המשיבה את תעודות המשלוח החתומות שאז היתה מתבררת התביעה כמופרכת.

לנוכח תקלות שהתגלו אצל לקוחות שאצלם הותקנו מערכות קירור, ולאחר שהתברר כי מקור התקלה הוא בגז מקולקל שסיפקה המשיבה, הסכימה המשיבה, באמצעות מר חנן זלצמן, לזכות את המבקש בחלפים שווי ערך לעלות של 18 מדחסים ובתוספת עלות הגז המקולקל ובסכום מצטבר של 10,000 ₪ לא כולל מע"מ. סיכום זה בוצע בלחיצת יד כמקובל בין הצדדים. אולם, זיכוי זה לא ניתן למבקש, שכן מר זלצמן נעלם ולא ניתן היה ליצור עימו כל קשר. לטענתו, עבר הוא מקום והחליף טלפונים והמבקש הניח כי פשט את הרגל ולכן השלים עם העובדה כי לא יקבל את הפיצוי. בנוסף לכך המשיבה חייבת למבקש 1500 ₪ בגין עבודות חשמל שביצע אצלה בטרם החליפה את מקום העסק. לטענתו, הנזקים שנגרמו לו על ידי המשיבה מגיעים לסך של 36,400 ₪ בנוסף לפגיעה במוניטין ועוגמת נפש.

תגובת המשיבה

בתחילת הדיון שנערך בפני, טען ב"כ המשיבה כי המבקש קיבל אזהרה מלשכת ההוצל"פ בסביבות חודש פברואר והתקשר עימו ומסר כי המסירה שבוצעה למוסך הגיעה לידו ואמנם לא חתם הוא על המסירה אולם מסרו לו את האזהרה. המבקש הגיש התנגדות 3 חודשים לאחר שנמסרה לו האזהרה ורק לאחר שהוטלו עליו עיקולים. כמו כן, לטענתו, התצהיר המצורף אינו תומך בהתנגדות אלא אך בבקשה לביטול העיקולים. טענתו העיקרית של המבקש הינה טענת קיזוז אותה אין הוא מפרט בתצהיר ואילו טענה זו אינה תואמת את חוק החוזים ואינה אפשרית במקרה זה, שכן קיזוז אפשרי רק מאותה עסקה ואם אין המדובר באותה עסקה אזי ניתן לקזז רק חיובים קצובים. למעשה אין למבקש טענות הגנה כנגד תביעת המשיבה שלפי הכרטסת מראה כי הוא קיבל סחורה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחקירת המבקש ובסיכומים, מצאתי להורות כדלקמן:

א. הבקשה להארכת המועד

אין חולק כי מסירת האזהרה בהוצל"פ בוצעה שלא לידי המבקש כי אם לאדם אחר במוסך, אשר חתם עליה. מכאן עולה כי אין המדובר במסירה אישית למבקש וכי מסירה שכזו נוגדת את הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, ומכאן שאינה כדין. יתר על כן, לא מצאתי כל סתירה לטענת המבקש כי נודע לו אודות תיק ההוצל"פ רק לאחר הטלת עיקול על חשבונו בבנק ולאחר שקיבל את תיק ההוצל"פ הגיש הוא את התנגדותו זו. טענת ב"כ המשיבה כי המבקש שוחח עימו לאחר מסירת האזהרה נסתרה בחקירת המבקש ולפיה עלה כי המבקש מאשר כי אדם בשם ערן גאנה הוא שקיבל את המסמכים לידיו ומסרם לו רק לאחר שהמבקש פנה אליו לאחר קבלת המסמכים מתיק ההוצל"פ.

מכאן, שבאין מסירה כדין של האזהרה, הרי שההתנגדות הוגשה במועד, ועל כן, הנני מקבל את הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

ב. הגשת ההתנגדות ללא תצהיר תומך

אכן הבקשה להארכת המועד הוגשה ללא שצורף לה תצהיר התומך בטענות העובדתיות, אולם, הבקשה הוגשה ונחתמה על ידי המבקש עצמו, וכן, הגיש המבקש בקשה לביטול העיקולים שהוטלו כנגדו ולה צירף הוא תצהיר התומך בעובדות שהועלו בבקשה להארכת המועד ולקבלת ההתנגדות, לרבות טענה בדבר אי קבלת מסירת אזהרה מלשכת ההוצל"פ, וכן טענות הגנה כנגד התביעה של המשיבה. אמנם בתצהיר זה לא פורטו הסכומים אותם טוען המבקש כי המשיבה חבה לו, אולם טענת ההגנה העיקרית לפיה אין הוא חב למשיבה דבר בעוד שהיא זו החבה לו כספים וכי סוכם על פיצויו בסך של 10,000 ₪, הועלתה במסגרת תצהיר זה.

יתר על כן, אף אם נפל פגם פרוצדוראלי בבקשה עצמה הרי שזה התרפא עם ביצוע חקירת המבקש אודות האמור בבקשתו ובתצהיר המצורף לבקשה לביטול העיקולים.

על כן, לא מצאתי לקבל את הטענה בעניין זה.

ג. טענות לגוף ההתנגדות

בהתאם להלכה הפסוקה, כל אימת שיש בתצהירו של בעל דין הגנה אפשרית, ולו בדוחק, אזי תינתן לו הרשות להתגונן מפני התביעה.